ביקורת על הספר שארית היום לקזואו אישיגורו באתר העוקץ

סלין אסייג ממליצה על "שארית היום" מאת קזואו אישיגורו (מחברות לספרות, 2009)
הספר "שארית היום" של קזואו אישיגורו, רחוק מהעולם שלי, מהזמן שלי. אך הוא נחרת בי היטב.
הספר מספר על סטיוונס, רב משרתים בכיר, שיוצא למסע של חמישה ימים, מסע שמתאפשר בעקבות נסיעתו של מר פאראדיי, בעל האחוזה, לארצות הברית. סטיוונס, שלא יצא כמעט מהאחוזה, כי כל עולמו בה, מצדיק את נסיעתו בפגישה עם מיס קנטון, שהיתה מנהלת משק הבית לפני עשרים שנה. מטרת הפגישה להציע למיס קנטון לחזור לעבוד באחוזה. ככל שהסיפור מתקדם מתגלה כי בין מיס קנטון לסטיוונס הייתה אהבה שלא מומשה.
אישיגורו בונה לכל אורך הספר את הציפיה למפגש בין מיס קנטון לסטיוונס. זו ציפיה לגאולה, גאולתו של סטיוונס מהטראגיות של דמותו. אני הקוראת משתוקקת שיקרה השינוי, שסטיוונס יצא מעורו, שיגאל מהקור והדיוק והצניעות, מחוסר התשוקה ומאי הנזקקות. משהו בו מת ועצוב, ונורא יותר מהכול הוא שלם עם זה.
סטיוונס הוא שארית אדם והפגישה עם מיס קנטון נערכת בערב, בשארית היום, ברגע האחרון, הזדמנות האחרונה. הספר הזה זכור לי בעיקר בגלל האיפוק, בגלל הרגשות שאינם מובעים בו אך עוברים כל כך חזק. אני חושבת כי הוא יצירה מבריקה שיש בה התמסרות חדה ומדויקת למהלך אחד.