סטרס, תחלואה והשמנה

מאמרים העוסקים בתזונה ניתן למצא באתר, להלן לינק: 

https://www.adicaspi-nr.com/-----------------yfst8

להלן דוגמא לאחד המאמרים:

סטרס, תחלואה והשמנה

סטרס: גורם מכובד להשמנה ותחלואה

אבל מהו סטרס, בעצם?

בתרגום לעברית לרוב מדובר ב- מתח, עקה או לחץ.

לפי המכון האמריקאי לעקה: סטרס הינו מונח אשר נטבע בשנת 1936 על ידי האנס סליי (Hans Selye) והוא 'תגובה לא ספציפית של הגוף כלפי כל דרישה לשינוי'.  
 

[The American institute of Stress: “The non-specific response of the body to any demand for change”[1]

ניתן למצא הגדרות רבות לסטרס, לא צריך לחפש במיוחד. בהקשר הביולוגי / רפואי- סטרס הוא כל דבר הגורם לחוסר איזון פיזיולוגי או נפשי. ההגדרה המדעית היא: "מצב המאיים על ההומיאוסטזיס ((homeostasis, הרמוניה (harmony), שיווי משקל (equilibrium) או איזון (balance) הגוף";[2]  בעוד כל גורם המוביל לסטרס, נקרא מחולל לחץ  / 'סטרסור' (stressors) והיכולת של הגוף להתמודד עם הלחץ ולחזור למצב תקין (הומיאוסטזיס), נקראת 'תגובה הסתגלותית [adaptive response) [3) – (זה ככה סתם שתדעו).

 

עד כאן-  מונחים יפים מתחום המחקר והרפואה, אך מה זה אומר בפועל? מה יגרום לנו לחוש סטרס?

ישנם מספר גורמים:

1. לחץ הנובע מפגיעה באיזון הפנימי שלנו, כמו חוסר שעות שינה, חוסר בחומצן, היפוגליקמיה, היפוקלמיה וכו'

2. לחץ חיצוני – כמו מזג אויר, חום או קור קיצוניים

3. לחץ רב צדדים – מאמץ גופני או פגיעה גופנית

4. לחץ פסיכולוגי – חרדה, פחד, תסכול. כאן יכנס כל גורם אשר מפעיל את ציר ההיפותלמוס- היפופיזה– אדרנל ביתר שאת.  (בשפת הרופאים קרוי הציר: HPA axis).

 

הציר הנ"ל כולל 3 בלוטות שונות, ההיפותלמוס, ההיפופיזה (במוח) והאדרנל (על הכליות). בסופו של דבר, בלוטות האדרנל, מפרישות את הורמון הקורטיזול. קורטיזול (הידוע גם בשמו הסקסי, 'הורמון הסטרס'), יעודד עלייה ברמת הסוכר בדם  - כי בעת סטרס הגוף זקוק לאנרגיה.

 

התהליך המוביל לכך, מוכר לכולנו מחיי היומיום; זה הלחץ להספיק לקחת את הילדים ללימודים ולחוג, במקביל להגיע בזמן לישיבה, לאחר לישיבה, להרגיש לא נעים שאיחרנו, לעשות את הכביסה, קניות בסופר, להתקדם בעבודה ולפצות על האיחור, לרצות את הבוס, להתבאס כשהוא שולח אותנו לתקן את מה שעשינו, לרצות את ההורים, להוציא ציונים טובים, לשלם את שכר הדירה, לקנות לילד את הרובוט שהוא רצה, לשלוח את הילדה לחוג ג'ודו, לדאוג שהם יהיו הכי טובים שיש, לתת להם 'פור' על הילדים האחרים וכן הלאה. זהו הסטרס היומיומי המלווה את כולנו באופן כזה או אחר.

 

גורם חשוב נוסף, אשר ייתכן ומוסיף סטרס על הגוף, הינו תזונה דלת קלוריות (1200 קק"ל ליום או פחות מכך). תזונה זו לאורך זמן  אף נמצאה בלתי יעילה לשם איבוד משקל לטווח הארוך מאחר והגוף מבין שנכנס למצב של סטרס מעצם אספקת המזון הלקויה שהוא מקבל, הוא מתחיל לאגור; ממצאים ראשונים מלמדים כי יתכן מאד ואנשים המבצעים דיאטה דלת קלוריות, אינם מודעים כי פיזיולוגית ההגבלה הקלורית גורמת לגוף סטרס ולכן אף שקיימת הפרשה עודפת של קורטיזול, הם עצמם, אינם  מרגישים לחוצים ברמה הפסיכולוגית.

 

במקביל נמצא כי העושים דיאטה עם ניטור קלורי, כאשר צריך להתעסק כל הזמן במה אוכלים, מתי ואילו כמויות, סובלים מסטרס פסיכולוגי; מה גם שדיאטה המלחיצה אותנו, על מגבלותיה השונות, בהחלט עלולה להוביל לתוצאה בלתי רצויה, כך שלא רק שלא נוריד במשקל, אלא אף נעלה אותו.[4]

 

אני מאמינה כי רבים התנסו בכך בין אם רצו או לאו;  למשל כל מי שניסה פעם 'דיאטת כסאח', בה אנו נוטים להגביל מאד את מה שאנו אוכלים וגם נוטים להתעסק בזה כל הזמן: כמה אכלתי? יותר מדי? מתי אוכל שוב? מתי אכלתי צהריים, כמה מותר לי בערב?

מי שהתנסה, גם לרוב הבין שזה לא כ"כ עובד, ובסופו של דבר הגוף שואף לחזור לאיזון ומעלה שוב את כל מה שירד, לפעמים עם ריבית של עוד כמה קילוגרמים מעצבנים.

 

אז מה התהליך אותו אנו עוברים כאשר אנו לחוצים?

בלוטת האדנרל מפרישה (בין היתר) הורמונים הנקראים גלוקוקורטיקואידים (Glucocorticoids). אלו מופרשים אל זרם הדם בעת לחץ; בקצרה, הם מעלים רמות סוכר בדם על ידי פירוק של שומנים וחלבונים וכן על-ידי פירוק מאגרי הסוכר בכבד ובמקביל הם מעכבים כניסה של סוכר אל רקמות אחרות בגוף.

גלוקוקורטיקואידים משפיעים על מגוון של מערכות כולל תפקוד קרדיו וסקולרי, מטבוליזם, תפקוד שרירי, התנהגות, מערכת החיסון.[5]

אזי, בעת לחץ הגוף מפריש קורטיזול מבלוטת האדרנל, הקורטיזול מעודד הוצאת סוכר אל זרם הדם (כי כאמור, בלחץ אנו זקוקים לאנרגיה).

עד כאן הכל טוב, ובהחלט יעיל מאד כאשר כלב רודף אחריך (ואם הולכים אחורה (ממש אחרוה) בשנים, אז זה מצוין ביותר כאשר אריה רודף אחריך בג'ונגל ומנסה לאכול אותך), כי אז באמת אנחנו רוצים שהראיה תתחדד, שנפסיק לעכל (כי מי צריך לעכל כאשר רודפים אחריו), שהדם יפמפם חזק יותר אל השרירים ושהנשימה תהיה יעילה יותר ותספק לנו כמה שיותר חמצן בעודנו בורחים על נפשנו.

 

מתי זה נעשה בעייתי? כאשר הסטרס שלנו הוא כרוני / מתמשך.

המצב המתואר לעיל, כשהכלב או האריה שרודפים אחרינו, הוא מצב אקוטי –כאן ועכשיו. במצב שכזה, יש פרץ של קורטיזול, הקורטיזול משהה פעילויות לא נחוצות של הגוף ומזרים דם ואנרגיה למערכות הנחוצות על מנת לברוח ולשרוד.

במצב כזה, אחרי שטיפסנו על עץ, ואחרי שלאריה נמאס לחכות שנרד מהעץ ולכן הלך משם, אנו יכולים לחזור לאיזון  - שקט נפשי וגופני. רמות האדרנלין ירדו, אנחנו נאכל בכדי להחזיר לגוף את כל האנרגיה שאיבדנו בעת הבריחה ורמות הקורטיזול ירדו לרמתן הרגילה.

 

אבל מה קורה איתנו בעידן המודרני?  בו הכול זה מרדף וכל הזמן צריך להספיק, לעשות ולבצע עוד ועוד ועוד?

 

אז קצת מידע על קורטיזול: הקורטיזול הוא הורמון הקיים בגוף במהלך כל היום ורמותיו יורדות במהלכו, כך שעותיו העיקריות הן בין 06:00 ל – 08:00, כאשר אנו קמים בבוקר וצריכים להתחיל את היום, ורמתו הנמוכה ביותר אמורה להיות בשעת חצות לערך. מעגל זה בהחלט עלול להשתבש וכאן מתחילה הבעיה.

 

אזי, אם הסטרס שלכם היה כלב שגרם לכם לרוץ בבהלה, הרי שהוצאת אנרגיה והאכילה שאח"כ היא במקום; אך אם הסטרס נוצר מעודף המיילים באאוטלוק שלך, לא שרפת כלום, אבל כן אכלת בעודף בגלל הפרשת הקורטיזול.

 

רעה חולה נוספת היא, שהשומן והחלבונים שהקורטיזול פירק לשם אנרגיה, עכשיו נארזים להם מחדשים ומתאפסנים להנאתם בצורת שומן ביטני (למה? ככה זה); ושומן ביטני נחשב לשומן מסוכן, זאת כיוון ששכבת השומן הביטני (שומן ויסראלי בשפת הרופאים), הינה רקמה בעלת פעילות הורמונאלית, המפרישה חומרים מעודדי דלקת הגורמים לתחלואה; נמצא קשר בין השמנה ביטנית לבין תחלואה קרדיו וסקולרית (לב וכלי דם) כולל התקפי לב ושבץ, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה, עודף אינסולין (היפראינסולינמיה) וכן סכרת;[6]  נוסף על כך נמצא כי עודף שומן ביטני מפחית את ייצור הורמון הלפטין (המעודד שובע) ומעודד הפרשת גרלין (הגורם לרעב), התוצאה היא תיאבון מוגבר וצריכת מזון עודפת.

 

עוד נמצא כי ילדים בגלאי 5-9 אשר חוו עקה / חוויה טראומטית נמצאו יותר בעלי נטייה לפתח סכרת סוג 1 (סכרת נעורים), וכן סטרס מהווה גורם המשפיע על אי סדירות מחזור ההורמונאלי בקרב נשים וכן אימפוטנציה, מורפולוגיית (צורת) זרע בלתי תקינה, פליטת זרע לא תקינה וכן ספירת זרע מופחתת בקרב גברים.[7]

 

גורם אחרון וחשוב  - אשר מצד אחד יכול להפחית סטרס ובהיעדרו להוסיף לסטרס, הוא שינה.

שנת לילה היא אקוטית לבריאות טובה (וכן, גם לשמירה על משקל תקין ולהורדה במשקל).

על אף שרבים מאיתנו אוהבים לחשוב שהגוף שלנו סתגלן, וטוב לנו ללמוד או לעבוד אל תוך הלילה, שאנו ערניים וחדים (חלקנו אף בשמחה משנצ"ים באמצע היום), אין המצב כך.

 

הגוף שלנו לא הסתגל למהפך היממה והוא תלוי בשעות השמש;[8] אנו נועדנו להיות ערים ופעילים בשעות האור ולישון בשעות החושך. הגוף מפריש הורמונים בשעות מסוימות, כבר ראינו כי קורטיזול במצב תקין, מופרש בעיקר בשעות הבוקר. מלטונין מאידך, מופרש בשעות הלילה ומעודד שינה.

ד"ר דיוויד ספיגל (David Spiegel) מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית,[9] אף מצא קשר בין בעיות שינה מתמשכות לבין הסכנה לפתח תאי סרטן.[10]

 

אז קחו נשימה, צאו מוקדם מהעבודה מדי פעם, העבודה כידוע, לא הולכת לשום מקום; לא חייבים לחיות תחת לחץ תמידי ובלתי פוסק, איכלו באופן נבון ומסודר, השקיעו בטיפולי מגע אחת לשבוע שבועיים (רפלקסולוגיה, עיסוי, שיאצו – גלו מה נכון וטוב עבורכם), עשו פעילות גופנית באופן קבוע ואפשרו לעצמכם 8 שעות שינה טובות כל לילה.

כי לכולם מגיעים חיים בריאים, נטולי לחץ וללא מחלות.

​

​

רשימת מקורות מידע

​

[1] The American institute of Stress

 

[2] Mechanism of stress: A dynamic overview of hormonal and behavioral homeostasis, NEUROSCIENCE & BIOBEHAVIORALREVIEWS 
 

[3]  The concept of stress and its historical development

 

[4]   Low Calorie Dieting Increases Cortisol  
 

​

[5] stress and body shape: stress-induced cortisol secretion is consistently greater among women with central fat
 

[7] Stress and hormones

​

[8]  The effects of season, daylight saving and time of sunrise on serum cortisol in a large population

[9] Stanford School of Medicine
 

[10] Medical Daily: Lack of Sleep, Light at Night Can Raise Cancer Risk