מהו טיפול בשיטת NLP

בתאריך 20 דצמבר, 2021

כשמסתכלים על חיינו מבחוץ, לכאורה הכל בסדר. אפשר לסמן 'וי' על הכל: זוגיות, קריירה, ילדים, תואר. ועדיין, אצל חלקנו מקוננת התחושה שלא הגענו לאן שאנחנו באמת רוצים.

מהו טיפול בשיטת NLP

העולם כולו מלא באנשים שלא רואים אותם. יתכן והם מוקפים במעגל חברים, בעבודה יציבה וחיים נורמטיביים, אבל לא רואים אותם. 

 

כשמסתכלים על חיינו מבחוץ, לכאורה הכל בסדר. אפשר לסמן 'וי' על הכל: זוגיות, קריירה, ילדים, תואר. ועדיין, אצל חלקנו מקוננת התחושה שלא הגענו לאן שאנחנו באמת רוצים. שמשהו חסר. ואם יש לנו הכל - אז מה חסר? בתוך תחושת החוסר הזו, צומחות להן תחושות של בדידות, דיכאון וחרדה. לפעמים נחפש סיבות חיצוניות למה לא בסדר בחיינו. "רק אשלים את התואר השני", "רק אמצא בן זוג והכל יסתדר", "כשיהיה לי מספיק כסף אהיה מסודר" או "ברגע שאגשים את כל המשאלות שלי אהיה מאושר". אנחנו משיגים מטרה אחר מטרה, ומצליחים להיות מאושרים, לכמה שעות. אנחנו מתרגלים למצב החדש, מוצאים עבודה חדשה, מתקבלים לתואר שרצינו, עולים זמנית ברמת ההנאה ועדיין מרגישים שזה לא סיפק את ה"סחורה". לעתים, האנשים המצליחים ביותר בעולם לא באמת מרגישים מאושרים. גם האנשים המצליחנים ביותר בעולם, שחקנים, ספורטאים, כוכבי רוק וקומיקאים נערצים ועשירים - מודים בינם לבין עצמם, או בינם לבין העולם, שהם לא מאושרים. הם חשבו שכשיגיעו לפסגה המצב ישתפר ושם יעלמו כל החרדות שלהם, והכל יסתדר מעצמו, אבל הם מגלים שגם כשהם הגיעו למקום הגבוה ביותר - הם מרגישים אומללים. וזה מצב כואב יותר, כי לפני שהם הגשימו את המטרות שלהם לפחות היתה להם תקווה לזה שזה ישתנה כשהם יגיעו למטרה, ולפני כן היה להם תירוץ בינם לבין עצמם ללמה הם לא מאושרים. 

הרבה פעמים אנחנו מתעלמים משורש הבעיה, שהמרדף אחר האושר והסימון שלו דרך מטרה של הצלחה - הוא זה שמתיש אותנו. שהחיפוש של האושר דרך השיגים חיצוניים יוצר חסך, ותחושה שלעולם לא נקבל אותו במלואו. החיפוש אחר האושר כמו מוצר צריכה, תליית התקוות באירועים כמו הצלחה בקריירה, מציאת זוגיות או השגת כסף - והביטחון שרק אחרי שנשיג את המטרות החיצוניות האלו נהיה שמחים ומאושרים - מועד לכישלון ולתחושת שחיקה. יתכן שנרגיש התעלות רוח, התלהבות והנאה למשך זמן קצר אחרי השגת מטרה - אבל הנה, תחושת ההתעלות נעלמת ותמיד נחזור לריק ולתחושה שאנחנו באותו המקום בדיוק.

 

לפני כמה שנים, ראיינו שני אנשים מארצות הברית שעברו שינוי דרסטי בחייהם: האחד, גבר בן ארבעים שזכה בשני מליון דולר, והשני - גבר בן 34 שעבר תאונה שהשאירה אותו קטוע רגל. האחד, באופן צפוי, הרגיש שהוא הגיע לפסגת האושר, והשני, באופן לא מפתיע - סבל מדיכאון. לאחר שלוש שנים שאלו את השניים על מידת האושר שלהם. באופן מעניין, קטוע הרגל דירג את מידת האושר שלו כגבוה יותר מהמליונר! לאחר כמה שנים עם המצב החדש, השניים התרגלו למצבם, סיגלו לעצמם חיים חדשים, הבינו שזה המצב, ויצאו לדרך עם מה שיש. קטוע הרגל, אחרי כמה שנים של עבודה עצמית, הרגיש שהוא מחשב את מסלולו מחדש, הקיף את עצמו בחברים, טיפל בנבכי נפשו והתעמק במדיטציות, בקריאת ספרים ובהענקת זמן איכות לעצמו. המליונר המשיך את חייו, אבל עם הרבה יותר כסף. מידת האושר שלו לא התעלתה על איך שהרגיש לפני. 

 

סקר של משרד הבריאות קבע ש-17% מבני הנוער עד גיל 18 סובלים מדיכאון ברמה כזו או אחרת. דיכאון, שמזמן מוכר כמחלה לכל דבר, עלול לפגוע בכל אספקט בתוחלת החיים: החל מחוסר תפקוד וחוסר מוטיבציה ללכת ולקבל טיפול רפואי לבעיות פיזיות קיימות, והזנחה לטווח הארוך של הגוף; דרך החלשה של המערכת החיסונית: במקרים של דיכאון וחרדה פועל ההורמון קורטיזול המופרש במוחינו ומשפיע לרעה על שיקול הדעת, המערכת החיסונית ולחץ הדם מושפעים ממחשבות טורדניות ושליליות; ועד למקרים קיצוניים של התאבדות בעקבות דיכאון שלא טופל. אנשים שלא רואים אותם ולא יודעים לשים את האצבע על הבעיה בעצמם - מוצאים את עצמם נפלטים מכל מערכת אפשרית, שואלים "מה לא בסדר בי?", בורחים מטיפול בבעיה ובמקרים קיצוניים מוצאים מפלט מהחיים שהוא ההתאבדות. 

 

מתי בפעם האחרונה הרגשת שרואים אותך? 

 

בואו נדבר על פסיכולוגיה חיובית.

מה היא פסיכולוגיה חיובית?

בשביל לדעת מה היא פסיכולוגיה חיובית, תחילה נדע להבדיל אותה מהפסיכולוגיה הקלאסית. למעשה, פסיכולוגיה קלאסית מתמקדת בבעיות. ספר על הבעיות שלך, על המקרים בהם התאכזבת, על הפצעים שבדרך. כשרק התפתחה השיטה, הפסיכולוגיה נועדה לטפל בבעיות קיימות של אנשים שהגיעו לשפל נפשי וסבלו באמת ממחלה. פרויד, אבי הפסיכואנליזה, התאים את השיטות שלו לטיפול באנשים הסובלים מבעיות פתולוגיות: דיכאון כבד, פסיכוזות ונטיות אובדניות. הפסיכולוגיה התפתחה כמענה לבעייה קיימת וחריפה. ולכן הפסיכולוגיה הקלאסית, כפי שאנחנו מכירים אותה, נועדה לנבור בפצעים ולטפל במה שרע. מאחר שבתקופה זו לא היה מקובל שכל אדם שמרגיש מעט רע או רוצה לעשות שינוי בחייו - ילך לטיפול פסיכולוגי, השיטה נשארה "שמורה" ומותאמת לאנשים עם בעיות כבדות. בעצם, פסיכולוגיה נועדה לטפל במחלה. אדם מהצד שיקשיב לטיפול פסיכולוגי של אדם רנדומלי, בלי שיכיר אותו באמת, יטה לחשוב שהמטופל מתבוסס אך ורק בסבל וקושי. אם הוא יסתכל על חייו בתמונה המלאה, יתכן שהוא יראה שחייו גם מלאים הצלחות קטנות, התמודדות יפה עם תלאות היום יום וחיוביות. הטיפול בפסיכולוגיה הקלאסית כמעט ולא נוגע בטוב שיש לנו ובכמה הצלחנו ובפוטנציאל העצום שיש בנו, אם נדע להתמקד בו. זה אכן חשוב וחיוני להסתכל על פצעי העבר ולעבד אותם, להציף אותם ולהסתכל עליהם באופן ישיר וכנה, ועם זאת, פסיכולוגיה חיובית היא כמו חיסון שאנחנו מעבירים את עצמנו - כדי למנוע את המחלה עוד לפני שהיא מתפרצת. אנחנו מקבלים כלים לכיצד להתמודד ולסגל לעצמנו צורת חשיבה המיטיבה איתנו ומכינה את הקרקע כבסיס להתמודדות עם מה שעתיד לבוא.

הפסיכולוגיה החיובית היא בעצם ענף בפסיכולוגיה, אחיה הקטן והצעיר של הפסיכולוגיה הקלאסית, שנוסד על-ידי מרטין סליגמן, יו"ר האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה בשנת 1998.

 

מה הוא NLP?

 (Neuro Linguistic Programming)

 

נ.ל.פ היא שיטת טיפול ממוקדת שמסתמכת על תבניות במוחנו. היא מורכבת ממגוון של כלים ותרגילים שכל אחד מתאים לסיטואציה מסוימת כדי להשיג מטרה מסוימת. לב השיטה מבוסס על עוגנים: גורמים למטופל לחוות משהו מסויים בעוצמה גבוהה ומעגנים את זה בתת מודע בכל מיני שיטות שלאחר מכן אפשר לשלוף את התחושות האלה ולהשתמש בהן כדי להתמודד עם טראומות, פחדים, תקיעות ודיכאון.

הטיפול מתחיל בשיחה קצרה שבה מנסים להבין את לב הבעיה. משם מחליט המטפל על הכלי המתאים למטופל.

 

אחד מהכלים בשיטה הזו הם דיוק של השפה בה אנחנו משתמשים. למשל, לעבור סשן של דימיון מודרך לשחרר איזו תגובה רגשית אוטומטית, התנגדות, נטיה לווכחנות, בריחה והימנעות מעימותים, אנחת כאב או משפטים כמו "למי יש כוח להתמודד עם זה" באופן כמעט אוטומאטי. אחרי אימון עם מטפל, ויישום העקרונות אחרי הטיפול, אפשר להמיר תחושות של ייאוש, חרדה והתנגדות פנימית בתחושה של התעלות ומלאות רגשית. התהליך הוא נקודתי, ומוכוון תוצאות. למשל, לבחור בקבלה של דיעות או צורות חיים אחרות ושונות מאיזור הנוחות שלנו, והפחתה של כמות החיכוכים בעזרת שינוי זה.

בעזרת דימיון מודרך אפשר לשרטט מפה בה אנחנו רוצים לדרוך והדרך בה אנחנו רוצים לעבור ומה התחושות אותם אנחנו רוצים להרגיש או להפסיק להרגיש תוך כדי החוויה. המטרה היא לזהות מחשבה חוסמת, להחליף אותה - בעזרת מיקוד רגשי - במחשבה מיטיבה שמחוברת לאותו הרגש.

נדמיין את המקום בו אנחנו עומדים, את המקום אליו אנחנו רוצים להגיע, את המקום בו אנחנו מפחדים לדרוך ואת המקום שמפריע לנו להגיע אל הנקודה בה אנחנו מעוניינים להיות. אנחנו מדמיינים כל אחד מהמקומות ומתמקדים בהם, שמים לב אם עולה קושי. אנחנו כמו משקיפים מהצד על כל התהליך ומודעים למה שאנחנו חווים.

דרך הדימיון, ניזכר ב'שינוי שבחרנו', ובכל פעם שעולה אותו הטריגר, ניזכר באיך אנחנו עוברים אותו עד שהטריגר יכול להימחק, להשתנות או לקבל ביטוי יותר מודע.

דיוק השפה הוא אחד העקרונות בנ.ל.פ, ומתוכו גם נגזרות בחירות כמו שפה חיובית: אנחנו חושבים על ה'מה כן' - למשל: במקום 'לא לאכול ג'אנק פוד' ב'לחיות בריא' - כלומר מה כן לעשות, מה לשים כמיקוד, ולא רק להתרחק ממה שלא נעים, אלא לקראת ולטובת משהו שכן נעים.

עוד כלי הוא תרגיל של היכרות עצמית, הוא לרשום בשני טורים 5 אנשים שאנחנו מעריכים, וליד כל אחד - בין 3-5 ערכים שלהם שאנחנו מעריכים. מתוך התרגיל מדייקים את התחושות לערכים של ממש, שאפשר לעבוד איתם בהמשך. לבחור באופן אקטיבי עשייה שקשורה לערכים האלה. למשל, אם יש לי צורך בעבודה חדשה - וקבעתי לי יעד השבוע לשלוח 20 קורות חיים, יכול להיות שאבחר להזכיר לעצמי כל בוקר שאחד מהערכים שלי זה התמדה, תקשורת מדוייקת, וסבלנות. העשייה משתפרת כי התחלנו את היום עם המיקוד הזה. מתוך עשייה שמחוברת לערכים שלנו - ישנו פוטנציאל שנרגיש עליה ברמת האושר והסיפוק.

הגישה העיקרית של הטיפול היא לזכור שהאושר הוא לא תוצאה, אלא תהליך שקורה מתוך עשייה. הוא תלוי גם בגנטיקה ובנסיבות, אבל רק באחוזים קטנים. באחוזים הגדולים יותר, האושר מושפע מגישה ומעבודה פנימית, לבחירה של כיצד לחוות את החוויות המזדמנות לנו. הידיעה שאושר הוא לא רק יעד, אלא דרך למידה, משחררת אותנו מכבלינו.

 

האושר נובע מעשייה, ולא רק מהקלפים שקיבלנו.

מאמרים נוספים...