עולם העבודה פולט החוצה עובדים רבים בגילאי 50 פלוס ובמקצועות ההיי-טק אף עובדים בגילאי 40 פלוס. מרגע שנפלטו, עובדים אלו נידונים לחיים ללא עבודה, או לעבודה תוך ירידת שכר משמעותית במעבר בין עבודות. לאותם עובדים המשמעות די קשה וטרגית, אך האם יש גם משמעות ברמת המשק הישראלי?

בתקופה האחרונה פורסמו כתבות רבות לגבי העובדה כי העולם שייך לצעירים ועולם העבודה פולט החוצה עובדים רבים בגילאי 50 פלוס ובמקצועות ההיי-טק אף עובדים בגילאי 40 פלוס. מרגע שנפלטו, עובדים אלו נידונים לחיים ללא עבודה, או לעבודה תוך ירידת שכר משמעותית במעבר בין עבודות.
הירידה מתרחשת בין אם המעבר מתבצע באותו המקצוע ובין אם בשל הסבה מקצועית כפויה (אף ממקצועות מבוקשים). אוכלוסיה זו כוללת גם עובדים ומנהלים רבים בעלי השכלה גבוהה. לעובדים אלו נותרו עוד 15-25 שנות עבודה פוטנציאליות עד הפנסיה הפורמאלית. אלו שנים בהם "פנסיונרים" אלו אמורים להמשיך ולכלכל את עצמם ואת משפחותיהם!
יש שיאמרו, הכיצד מועלית טענה של אבטלה כאשר אחוז המובטלים יורד? אמנם אחוז המובטלים ירד בשנה האחרונה, אולם אופן חישוב אחוז זה מעלה תהיות רבות לגבי גובה השכר אותו משתכרים העובדים ולגבי אחוז המשרה בו הם עובדים. בנוסף, נשאלת השאלה מה מודדים והאם מובטלים לטווח ארוך מופיעים בסטטיסטיקה זו. משמע, ראייה זו הינה לטווח קצר. בניגוד לירידה המשמעותית באחוז המובטלים ולגאות בשוק העבודה, השכר הממוצע לשכיר לא עלה ואף ירד מעט לעומת השכר הממוצע בסוף 2006 (עפ"י נתוני הלמ"ס).
עד היום ההתייחסות לנושא זה הגיעה מהכוון התעסוקתי והאישי, אולם לא בראייה מאקרו כלכלית.
התהליך הצפוי להתרחש ככל שתהליך ההצערה יתפוס תאוצה, הוא כמות גדלה של עובדים אשר ההכנסה שלהם צונחת בסדרי גודל משמעותיים או מתאפסת. עובדים ומנהלים אשר מצויים בשיא אונם, בשיא היכולת לנצל את כישוריהם וניסיונם ואשר הורגלו ברמת חיים מסוימת. עובדים אלו, ימשיכו תקופה ארוכה לחיות ברמת החיים שהורגלו אליה אולם ללא גיבוי ההכנסה שקיבלו בעבר.
מצב זה יביא חלק הולך וגדל של האוכלוסייה (אוכלוסיה חזקה בעיקרה) אל פי תהום.
בתחילה "יאכלו" המשפחות את הרזרבות כמו פיצויי הפיטורין, פיקדונות וחסכונות שונים. לאחר מכן יתחילו לנגוס בכספי קרן ההשתלמות וכשזו תגמר, יאלצו להשתמש בכספי הפנסיה. אמנם הם לא יוכלו להשתמש בכספי הפנסיה ישירות אולם הם ייקחו הלוואות על חשבון כספי הפנסיה. מה יהיה כשזו תגמר? ועוד לפני הגיעם לגיל הפנסיה. נתון נוסף שיש להוסיף ואשר משפיע משמעותית הינו העלייה בתוחלת החיים.
המשמעויות למשק יהיו קשות. אוכלוסייה גדולה תגיע לגיל הפנסיה ללא זכות ממשית לפנסיה מכיוון שזו מוצתה בשנים הקודמות. איך יחיו אנשים אלו את שנות הזקנה שלהם?
המדינה תהייה חייבת לתת מענה ברמת תקציבי רווחה, אולם ניתן לטפל בנושא אחרת.
במידה והמדינה תחליט להשקיע חשיבה לטווח ארוך (ויש לזכור שזוהי אותה מדינה אשר החליטה לפלוט מתוכנית ויסקונסין "זקנים" מעל גיל 45), יש לבנות מערכת קריטריונים למתן תמריץ למעסיק להעסקת עובד מעל גיל שיקבע, לתקופה מוגבלת. תמריץ זה יגדיל את כדאיות המעביד להעסיק גם עובדים מבוגרים יותר והמעסיק ייהנה מהניסיון של אותו עובד. התמריץ צריך להמשך לטווח שאינו עולה על שנה. בטווח זמן זה, עלות ההחלפה של העובד (דמי פיטורין, עלות גיוס, הכשרה וכיוצא בכך) כבר גבוהה מספיק ועל כן המעסיק ימשיך להעסיקו.
חשיבה זו לטווח ארוך, אמנם תביא להוצאות התמיכה בטווח הקצר אולם הוצאות אלו של המדינה יהיו נמוכות משמעותית מאשר התמיכה הכלכלית העתידית במאות אלפי אנשים בגיל הזהב שלהם, ועדיין לא דיברנו על ההשלכות החברתיות שיש לנושא.
מוטב לטפל בנושא זה בהקדם האפשרי הן בראייה המקרו כלכלית והן בראייה החברתית!