העידן החדש מפגיש אותנו עם מחשבי לוח שבהם נוכל לצייד את עובדנו. ארגונים רבים משקעים הון כדי לפתח יישום למחשב לוח ומגלים שהשטח לא ממש משתמש בו ולפעמים המחשב גם נזרק במגרה. אז מה כדי לעשות לפני שניגשים לפיתוח יישום על מחשב לוח? מאמר זה ייתן סקירה קצרה בנושא.

הארגון נלהב ... יש טכנולוגיה חדשה ... חיסכון בנייר וזמן ... השיווק ממש ממליץ ... הכול נראה ורוד ... העובדים חולמים ולוחצים על זה ...
אז...
למה החברה רבה עם העובדים שיתחילו כבר להשתמש במכשיר ?
למה בית התוכנה שפיתח לי את האפליקציה מבקש 30,000 ₪ + מע"מ כדי להוסיף עוד 2 שדות בטופס ?
למה יש לי בלאי גבוהה של מכשירים ?
המכשיר אבד ..... אוי ואבוי מי שימצא אותו יכול לפרוץ למחשבי ארגון .....
כדי לא להגיע למצב הזה על הארגון להבין :
- כיצד ניגשים לפרויקט על מחשב לוח ?
- האם בכל זאת צריך לבצע את הפרויקט דווקא על מחשב הלוח ?
מאמר זה ינסה לתת לכם כיוון בטכנולוגיה החדשה.
מחשב לוח (Tablet) : מחשב נייד (בעל מסך קטן) ללא מקלדת מכאנית מובנית עם לוח מגע. בהגדרה זאת גם מכשיר Smart Phone (טלפון נייד חכם) הינו סוג של מחשב לוח.
כשאנו ניגשים ליצור יישום על מחשב לוח אלינו לדעת כמה דברים פשוטים:
- מי הולך להשתמש במחשב.
- מה העובד הולך לבצע עם המחשב.
- איפה העובד נמצע בזמן השימוש במחשב.
- מה היכולות של העובד להפעיל את המחשב.
- מה העובד מצפה לקבל עם המחשב.
ללא תשובות בורות לנושאים אלו קיים סיכוי גבוהה שהמחשב יהיה ללא שימוש ישב בתא הכפות ברכב וילדי העובדים ישחקו בו Angry Birds לאחר שעות העבודה.
מי הולך להשתמש במחשב - האם מדובר באנשים צעירים או מבוגרים ? מה ההשכלה שלהם ? מה יחסי הכוחות בין ההנהלה לעובדים ? יכול להיות שכבר בשלב הזה תבין שהנייר עדיין עדיף.
מה העובד הולך לבצע עם המחשב – האם זה מילוי טופס ? האם זה תהליך מובנה ? האם יהיה צורך לחבר את התהליך ליומן העובד ? האם יש צורך לשלוח מידע on line לעובדים במהלך יום העבודה ? האם יש צורך לשלוף מידע פרטני ועדכני שיוצג לעובד על המחשב ? האם כדי שהמחשב יסייע לעובד להגיע למקום ? יכול להיות שכבר בשלב הזה תבין שאין לך את מלוא הסכום כדי לבנות את היישום.
איפה העובד נמצע בזמן השימוש במחשב – האם בבית / משרד הלקוח ? האם הוא מסתובב במפעל ? בשדה ? אתר בניה ? מי נמצע מסביבו רוב הזמן ? האם ניתן להשאיר את המחשב ללא השגחה ? האם יש צורך להשאיר את המחשב ללא השגחה ? יכול להיות שכבר בשלב הזה תבין שיש צורך להגן על המכשיר באמצעים נוספים.
מה היכולת של העובד להפעיל את המחשב. האם הוא מחזיק דברים נוספים בידיים ? האם יש לו יד אחת או שתיים פנוייות לעבודה על המחשב ? האם העבודה במחשב מתבצעת במקביל לביצוע עבודה נוספת ? יכול להיות שכבר כאן תבין שיש צורך בישום עם ממשקים מורכבים יותר.
מה העובד מצפה לקבל עם המחשב – האם צריך שיהיה לעובד אינטרנט על המכשיר ? האם המכשיר ישמש גם קבלת דוא"ל ? האם גם דוא"ל בחשבון פרטי ? האם יהיו משחקים / וידאו / ושמע על המחשב ? יכול להיות שכבר בשלב זה תבין שהעובדים לא הולכים לשתף פעולה.
זכור את בית התוכנה ממש לא יעניין האם היישום כדאי וישתלב בארגון. במקרה של כישלון יטען בית התוכנה שהוא ביצע את הפרויקט לפי המפרט (אפיון) שסוכם ואתה תמצא את עצמך רודף אחרי הזנב כדי "לשפץ" את היישום.
אז כיצד נמנעים
סקר מכין ע"י בעל מקצוע המתמחה בתחום ייתן לך תשובה ברורה על הסיכויים של הכנסת המכשיר לארגון. הסקר יכלול תצפיות על עובדיך, חקירה של תהליכי העבודה ומעל הכול מישהו נטרלי וידידותי שיעודד את עובדך לדבר מה הם חושבים באמת על הפרויקט וגם על המקום בו הם עובדים.
לאחר שעברנו שלב זה והחלטנו שיש צורך אמתי לשימוש במכשיר נתקדם לשלב הבא
כשאנו בונים את היישום אלינו לענות על השאלות הבאות:
- עד כמה חשוב שהמידע יגיע לחברה בצורה מהירה ?
- עד כמה חשוב שהמידע שנאסף במכשיר ישמר במכשיר ?
- עד כמה היישום שיפותח הולך לעבור שינויים בעתיד ?
- עד כמה אנו רוצים לשלוט מרחוק על עבודת העובדים שלנו ?
ללא תשובות בורות לנושאים אלו קיים סיכוי גבוהה שתהיה חשוף לתביעות משפטיות חוסר יכולת לבצע שינויים ופגיעה ביעילות העבודה.
עד כמה חשוב שהמידע יגיע לחברה בצורה מהירה – מתי צריך השלב שאחרי להתחיל בתהליך ? עד כמה מבצעי השלב הבא עמוסים בעבודה ? תוך כמה זמן הלקוח מצפה לקבל את המוצר שלך ? עד כמה המתחרים שלך טובים ממך ? יכול להיות שכבר בשלב הזה תבין כמה זמן ייקח לך להחזיר את ההשקעה.
עד כמה חשוב שהמידע שנאסף במכשיר ישמר במכשיר – מי הם הלקוחות שלך ? עד כמה המידע שנאסף מלקוחותיך חסוי ורגיש ? עד כמה המידע שנאסף בעבורך חסוי ורגיש ? עד כמה המידע המצוי באופן קבוע במכשיר חסוי ורגיש ? איזה מידע לא מפריע לך שימצא במכשיר באופן קבוע ? יכול להיות שכבר בשלב הזה תבין עד כמה אתה צריך להיזהר מתביעות משפטיות ואובדן יתרון תחרותי.
עד כמה היישום שפותח הולך לעבור שינויים בעתיד – באיזו תדירות נושאי חקיקה מחייבים אותך לשנות את אופן העבודה ? באיזו תדירות אתה צפוי לשנות את התהליך שיבוצע במכשיר ? יכול להיות שכבר בשלב הזה תבין באיזו דרך תצטרך לבנות את היישום.
עד כמה אנו רוצים לשלוט מרחוק בעובדים שלנו – עד כמה העובדים שלנו יהיו רגישים לנושא ? עד כמה יש לנו משימות בלתי צפויות בעבודה ? עד כמה יש לנו שינויים לו"ז במהלך יום העבודה ? עד כמה אנו יעילים בעבודת השטח ? יכול להיות שכבר בשלב הזה תבין עד כמה המכשיר הולך למנף את הארגון.
זכור את בית התוכנה ממש לא יעניין האם היישום רווחי בעבורך. במקרה של כישלון יטען בית התוכנה שידעת שהוא לא המומחה בתחום העסוק שלך ואתה תמצע את עצמך עם הפסדים כלכליים.
אז כיצד נמנעים
עבודת מחקר ואפיון ע"י בעל מקצוע המתמחה בתחום ייתן לך פתרון שיסייע לך להתייעל ולהפחית סיכונים. המחקר יסביר לארגון מה הם הדרכים הנכונות יותר לפתח את היישום.
נכתב ע"י רוטנברג מיכה
מהנדס תעשיה וניהול המתמחה במערכות מידע ופיתוח יישומים במחשבי לוח.
מאמר זה הינו מהווה המלצה כלשהי לדרך פעולה ורק בה לתת תמונה כללית על הפעולות שכדי לבצע לפני שניגשים לפרויקט פיתוח במחשבי לוח. לגופו של עניין, רצוי לפנות למומחה בתחום כדי לקבל המלצה מדויקת יותר.
אשמח לקבל את תגובתכם.
rothenbergmicha@gmail.com
054-7482802
אתר האינטרנט יתפרסם בקרוב.