שלאף שטונדה 40+

שלאף שטונדה 40+

כל הזכויות עבור תסריט זה שמורות למשה פרנס

 

[פנים, סלון ביתי של משפחה ממעמד ביניים, יום.

ענת (42) סוגרת את דלת הדירה, מרוצה ומגונדרת, מתנועעת בצניעות ביתית. ארז (46) נכנס לסלון מהמרפסת עם לפטופ ביד וסוגר את הרשת.]

ארז: סוף סוף נגמרה הקצ'קריה.

ענת: תגיד, מה קרה לך, ממי? ממתי הפכת להיות מהגברים ששותקים? פעם היית מרכז העניינים כשחברות שלי היו באות.

א: פעם היה מעניין לדבר איתכם.

ע: מ'זתומרת פעם היה מעניין?

א: היום כל מה שיש זה לקשקש על הילדים של החותנת. או על בריאות.

ע: טוב ארז, אנחנו כולה בני 40 ומשהו, מה אתה כבר הופך להיות סבא?

א: ענתוש, כל השבוע יש לך זמן להפגש עם חברות ולקשקש. יום שבת, עשי טובה, תני קצת שקט. שנהיה רק שנינו בדירה לבד. מה רע?

ע: כן. רק שנינו בדירה. מה זה משנה? אתה גם ככה כל הזמן עייף או תקוע בטלוויזיה.

א: מישהו מונע מבעדך לראות טלוויזיה איתי?

ע: משעמם לי הדברים שאתה רואה! פעם היינו חברים הכי טובים. היום אתה כמו הבת הטינ-אייג'רית שלך.

א: מה זה אמור להביע?

ע: שאתה כל הזמן מרוכז בעצמך. כמה זמן מאז שהלכנו להצגה או למופע יחד?

א: או-הו! אל תתחילי. כל דבר טוב שאנחנו הולכים לראות בחוץ את לא סובלת, ומה שאת אוהבת מרדים אותי תוך שנייה.

ע: אז אין לנו שום תחומי עניין משותפים. זה מה שאתה אומר?

א: חדשות?

ע: מצחיק מאוד.

א: [בציניות] נכון. סליחה מתוקה. את הכי חשובה בעולם. אני פשוט אעזוב את כל מה שאני רוצה, ואעשה רק מה שחשוב לך.

ע: זה מה שהבטחת כשהצעת לי נישואין!

א: זה היה לפני 15 שנה!

ע: אני לא מאמינה עליך, ארז.

א: טוב, לפני שמתחילים לריב שוב פעם. בואי פשוט נשב בשקט ונחשוב. נמצא כבר מה לעשות יחד.

ע: נחשוב. כל מה שאנחנו עושים זה לחשוב. איזה שלושה חודשים מאז שהסתכלת עלי בכלל!

א: כי עד שאת באה למיטה בלילה, אני עייף מת! אני אומר לך את זה כבר מאה אלף פעם!

ע: מצטערת שאני מעזה לקחת קצת זמן לעצמי אחרי שגמרתי לעשות הכל בבית לבד! חשבת פעם לעזור במשהו?

א: כל היום אני עובד כמו חמור, וכשאני בא הביתה את מבקשת ממני לעשות דברים! מה עם דברים שאני רוצה לעשות?

ע: אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה, ארז. אני לא מונעת ממך כלום!

א: בטח... כאילו שיש לנו את כל הזמן שבעולם.. אבל אין זמן לכלום.

ע: תן לי דוגמה אחת למשהו שמנעתי ממך. דוגמה אחת!

א: תפסיקי כבר! את הופכת להיות כמו אמא שלך! כל הזמן פקה-פקה פקה-פקה. תני קצת שקט וזהו.

ע: סבבה! אם אני כמו אמא שלי אז אנחנו מתאימים. כי אתה סבא בן 80 שרק רוצה שקט כל הזמן!

א: סבא בן 80 לא משחק כדורגל כל יום שלישי. הוא משחק ברידג'.

ע: אני לא רואה אותך כשאתה הולך לכדורגל. אולי זה רק כיסוי ובעצם אתה באמת משחק ברידג'.

א: כן, ענת. זה מה שאני עושה. משחק ברידג'.

ע: אולי ניקח קורס טנגו יחד?

א: טנגו?! מי הסבתא עכשיו? [עולה חיוך] שלא במקרה תפרקי לי איזה ירך.

ע: מה, קצת טנגו, זה יותר מדי פעילות גופנית בשביל הלב החלש שלך? [מתקרבת בזהירות אלגנטית]

א: שיגעת אותי כבר עם כל הקשקושים האלה, אני רק רוצה לשבת. אולי נמצא בטלוויזיה משהו ששנינו אוהבים? נראה לי יש מרטון בחזרה לעתיד בהוט פריים.

ע: מצטערת סבאל'ה. לא התכוונתי להפריע את השלאף שטונדה שלך. [נצמדת אליו]

א: אני לא יודע...

ע: היית ילד רע.. אני לא מתכוונת לעבור על זה בשתיקה. [מנשקת]

א: ענתוש, באמת אין לי חשק. אולי פשוט תבואי למיטה בערב בשעה נורמלית ועכשיו נהנה קצת ברגוע.

ע: אתה יודע, שני בטח לא תחזור עד הלילה. יש משהו שאני חייבת להראות לך בחדר השינה...

א: עכשיו?

ע: זה דחוף...! [לוקחת צעד סקסי לאחור] הו ארז, חם לי כל כך, אני חושבת שאשכב לי... אתה צריך את הכדור הכחול לפני שאתה מצטרף אלי, סבא'לה?

א: ממממה, אהה, ענת? מה קרה לך?

ע: שתוק ובוא הנה לפני שאני מתעצבנת באמת! [תופסת אותו בכוח] אחר כך נחליט איזה פרס מגיע גם לך...

[נצמדת. מהפנטת. פותחת את כפתורי חולצתה]

א: לא תתלונני אחר כך שאני עושה מה שאני רוצה?

ע: עכשיו זה לא זמן למשא ומתן. אני לא חברה שלך, אני אומרת לך מה לעשות!

[זורקת אותו על הספה ומתישבת עליו, כולה חמה]

א: ענת...

[סוף סוף הוא מגיב והם מתנשקים בלהט. היא קולפת את החולצה מעליו]

[דלת הסלון נפתחת במפתיע. שני (14) נכנסת עם החברה (14) הצפונית שלה, שתי בנות נוער מתלהבות]

שני: אמרתי אין סיכוי, שיזיע קצת-- [רואה את הוריה] אאאאהההההההההה!!!!! אייווו, לאא! מגעיל!!!! בחיים לא אוכל לעשות סקס שוב...

ע: הבת שלך הופכת להיות זקנה כמוך.

א: לעשות סקס "שוב"?!

 

****