האם קארל מארקס צדק?

התיאוריה הכלכלית המרקסיסטית

בפעם האחרונה שנפגשנו כאן, המבנה הכלכלי  הקפיטליסטי שנוצר ותועד על ידי כלכלנים קלאסיים איים לסכן את העובדים והצרכנים במאה ה19  כשהוא מתנגש עם המהפכה התעשייתית. כלכלנים ניאו- קלאסיים החלו לשפר עמדות כדי לקחת התפתחויות כאלו בחשבון. מול כל אלו הבזיק כוכב אחד בשם קארל מארקס וחזה את מותו הבלתי נמנע של הקפיטליזם על ידי הרס עצמי . הפתרון שלו היה החלפתו על ידי הקומוניזם.

בדומה לכלכלנים הקלאסיים, התיאוריה של מארקס מתבססת על הערך של כח העבודה . בכרך הראשון של "קפיטל"  - מרקס בונה את יסודות התיאוריה הכלכלית שלו על ההנחה שמחירו של מוצר / שירות הוא פרופורציונלי לערך שלו וממשיך בכך שהוא מראה כיצד תחת משטר קפיטליסטי השליטה והבעלות על אמצעי היצור ילקחו מהעובדים שהם בעצם החלק האינטגרלי לתהליך הייצור. כמו כן, הוא מראה שנשאבת מהעובדים יותר עבודה מאשר למעשה צריך.

מרקס טען שחידושים תעשייתיים כגון חדשנות מדעית וקווי ייצור רק יחריפו את שליטתם של בעלי השליטה על העובדים.

ב"קפיטל" , מרקס בוחן את תהליך צבירת ההון בכדי לגלות את "חוקי התנועה" של הקפיטליזם. התזה שלו היא שתחרות בין חברות קפיטליסטיות מכריחה אותן להשקיע בטכנולוגיה חדשה בכדי לחסוך בעלויות כח אדם ולהגביר רווחים. הטכנולוגיה החדשה מייצרת יותר כסף עבור החברה על חשבונם של קפיטליסטים אחרים כיוון שההרכב של ההון- או היחס של אלמנטים "מתים" (מכשירים) לאלמנטים "חיים" (עובדים)- עולה.

במקביל, שימוש בטכנולוגיות חדשות מוריד את הערך של הסחורה על ידי הורדת השימוש בכח אדם.

ברגע שהחברות מובילות השוק מאמצות טכנולוגיות חדשות- כל שאר החברות חייבות ללכת

בעקבותיהן וצריכות לאמץ חידושים טכנולוגיים בכדי להישאר תחרותיות.

בסופו של דבר- יתרון הרווח של החברות יעלם. חברות קפיטליסטיות ,ככלל ,ימצאו עצמן עם הרכב גבוהה יותר של הון, מורידות רווחים בקצב קבוע ובמילים אחרות: החדשנות הטכנולוגית וה"קלות הבלתי נסבלת" של הייצור יעלו את התחרות לרמות שישחקו את מרווחי הרווח לחלוטין .

התיאוריה של מרקס לגבי שיעורי הרווח הנשחקים של החברות הוא בלב ליבה של התזה שלו לגבי המשבר שיביא לנפילתו של הקפיטליזם.

ממרחק של מאה יש לנו פרספקטיבה מסויימת לבחון את התיאוריה המרקסיסטית ..

האם  מה שמרקס טען לגבי הקפיטליזם קרה?

מבחינה פסיכולוגית- התפיסה הבסיסית של מרקס נובעת מתוך תיאוריית המחסור- האדם הוא חלש , המשאבים מוגבלים וצריך להגן על העובדים המסכנים.

האדם בבסיסו הוא נשלט, או שיש שני סוגי אנשים נשלטים ושולטים.

מבחינה תיאורטיה כלכלית-

התיאוריה של מרקס נמצאת בקונסיסטנטיות עם תיאורית המחסור שמלמדים במבוא א' בכלכלה שיעור ראשון- המשאבים מוגבלים.

שולי רווח נשחקים – מסקנה שנובעת מתיאוריה של משאבים מוגבלים- כאמור נגזרת של תיאוריית המחסור.

נתונים

מה לא לקח מרקס בחשבון?

גלובליזציה-מ עיקרון ההתמחות

התייעלות ובכללה טכנולגית (מדהימה במאה השנים האחרונות)

צמיחה

ביקושים חדשים

שווקים חדשים

אוכלוסיה גדלה

אוכלוסיית עולם שלישי מצטרפת לחגיגה

עידן שפע שבמונחים של לפני מאה שנה היה לא פחות מבלתי יאומן

קפיצות אקספוננציאליות בטכנולוגיות

 

 

 

נתונים לגבי רווחיות חברות, צמיחת אוכלוסיה צמיחת תל"ג

תיאוריות  נגזרות אחרות שמדברות על נפילת הקפיטליזם מדברות על תת- צריכה – כלומר כיוון שעובדים מקבלים רק חלק מהערך שהם מייצרים במשכורות – הצריכה שלהם במונחי ביקוש תהיה פחותה מהערכים המיוצרים- כך שיוותר עודף היצע בשוק..

תיאוריה נוספת נגזרת ממרקס מדברת על דיספרופורציה- מתמקדת בניתוח הדינמיקה של צבירת הון (של מרקס) וטוענת שצמיחה חסרת פרופורציה בין סקטורים תלויים הדדית בכלכלה תוביל למפולת קפיטליסטית..

האם הקולות שנשמעים היום הם לא אלו?

הטענות החזקות נגד "חוקי הגו'נגל " של הקפיטליזם – הווה אומר התפלגות עושר לא שיוויונית  הן הן עקב האכילס של הקפיטליזם היום ואנחנו רואים  עדויות לכך בתפוצה גלובלית.

מה התשובה לכך?

לדעתי קצה חוט הוא יותר מהכל בחינוך-

חינוך ליזמות ולחשיבה עיסקית- קצת קשה לעם היהודי אשר יושב בציון שיש לו היסטוריה "מלאת הוכחות" על קורבנותו כי רבה..

חינוך לאנשים שיהיו אחראים על גורלם- ולא קורבנות או נשלטים או מסכנים או קוטרים או מונעים מרחמנא ליצלאן–קינאה.

עשירים היום מוקעים בציבור וברחובות רוטשילד אף הוצבה גיליוטינה דימיונית בכדי לערוף את ראשי הממון (ואף אחד לא ישכנע אותי כמה זה מרד יפה של וודסטוק הדור הבא עם כזאת אלימות)

אנשים ש"ניצלו" את הדרך הקפיטליסטית בכדי להתקדם ולהתעשר..באמת, חוצפה שכזאת!