משווקת עם ניסיון של 20 שנה באינטראקציה עם לקוחות, שותפים, כחלק מתפקידה הוא לאמן את האנשים שעובדים איתה. אבל אפילו בתור מאמנת היא פיתחה אמונה שהגבילה אותה בהתפתחות העסק.
המקרה:
משווקת 20 שנה בתחום השיווק: "רוב האנשים שמתחילים לעבוד איתי בעסק, בשלב מסויים יורדת להם המוטיבציה, וזה קורה ממש בהתחלה כשצריך לפעול"
אני: איך את יודעת לבחור את האנשים שיעבדו איתך?
היא: "אני עובדת רק עם מי שמתאים לי"
אני: איך את יודעת שמי שבחרת לא לעבוד איתו, לא מתאים לך?
היא: לא כל אחד מתאים לי לעבוד איתו. עם השנים בעסק למדתי להרגיש, על מי כדאי לי להשקיע את הזמן והאנרגיה שלי, ועל מי לא לבזבז את הזמן.
אני: מה את מרוויחה מזה שאת בוחרת לצמצם את המבחר של השותפים?
היא: אני מרוויחה זמן. התפוקה יותר גובהה מאנשים שכן רוצים לעבוד.
אני: אבל אמרת שמי שנכנס לעסק מפסיק לעבוד כבר בהתחלה. איך את יודעת שלא סיננת את מי שכן ירצה לעבוד?
היא: אנחנו פשוט רואים בפגישה שזה לא מתאים.
אני: איך בדיוק את יודעת שזה לא מתאים?
היא: התקשורת בינינו לא מתחברת. אם אנחנו יותר מדי שונים בתקשורת ובחשיבה, אז זה לא יילך.
אני: בעצם יש לך סוג תקשורת מסויים שכן מתאים לך, וסוג אחר של תקשורת שלא מתאים לך, נכון?
היא: נכון. עם כל הרצון שלי שכל אחד יתחיל את העסק, יש כאלה שגם אם יתחילו, בהמשך נאבד את זה וזה סתם יהיה בזבוז זמן לשנינו.
אני: אם תקבלי את סוג התקשורת שלו ואת צורת החשיבה השונה שלו, ויהיה לך גם את התקשורת שלך וגם את שלו, גם את החשיבה שיש לך וגם צורת חשיבה חדשה שקיבלת. במקרה כזה הוא שונה ממך או שהוא כבר ניהיה דומה, בגלל שידעת לקבל אותו ואת מה שיש בו?
היא: הבנתי עכשיו. אתה צודק לגמרי, לא חשבתי על זה בצורה כזאת.
סיכום:
עם השנים היא פיתחה מיומנות רבה בתקשורת מול אנשים, בהבנה של אנשים. כחלק מהתפקיד שלה זה לאמן את האנשים שעובדים איתה. יחד עם זאת, זאת מיומנות שבתפיסה שלה הגבילה אותה במהלך עשרות שנים ומנעה ממנה המון אפשרויות. במקרה הזה, ברגע שהיא הבינה את התקיעות היא פתרה את הבעיה.
מסקנה:
אמונה מגבילה יכולה להתפתח בגלל סיבות שונות, אבל כל אחת מהן מתחילה מפרשנות לא נכונה עבורנו, כמה פעמים עד שזה ניהיה אוטומט וכבר לא שמים לב לזה. להשתחרר מאמונות אפשר על ידי שאילת שאלות מתאימות